Vayedaber

Simple Havroutah

Mena'hoth

Daf 6a

מָה לְכִלְאַיִם שֶׁמִּצְוָתוֹ בְּכָךְ

Traduction

What is notable about diverse kinds? It is notable in that its mitzva is in this manner, since the belt of the priestly vestments must be sewn from diverse kinds. By contrast, there is no mitzva to sacrifice specifically a tereifa.

Rachi non traduit

מצותו בכך. גזירת הכתוב שלא יהא אבנט אלא של כלאים דכתיב (שמות כח) תכלת וארגמן וגו' ואמרינן יבמות (דף ד:) מדשש כיתנא תכלת עמרא:

Tossefoth non traduit

מה לכלאים שכן מצותו בכך. ואע''ג דאפשר לקיים בטלית של צמר מ''מ בסדין של פשתן שחייב בציצית לא אפשר לקיים בכך וא''ת ולימא גיד הנשה במחובר יוכיח דאין מצותו בכך ושרי לגבוה כדאמר בריש ג''ה (חולין צ:) וכי תימא מה לג''ה שכן מחובר הנך יוכיחו וי''ל כיון דאין לו היתר אלא על ידי חיבור לא שייך למיעבד מיניה יוכיח:

רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אָמַר מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר לִיהְדַּר דִּינָא וְתֵיתֵי בַּמָּה הַצַּד מָה לִמְלִיקָה שֶׁכֵּן קְדוּשָּׁתָהּ אוֹסַרְתָּהּ חֵלֶב וָדָם יוֹכִיחוּ

Traduction

Rav Sheisha, son of Rav Idi, said: The halakha that a tereifa is unfit for sacrifice must be derived from the verse, because it can be said: Let this claim be derived by analogy from the common element of two sources, as follows: With regard to the question of the baraita: What is notable about pinching? It is notable in that its sanctity prohibits it, one can respond: Fat and blood prove that this consideration is not enough to reject the a fortiori inference, as these are prohibited before they are sanctified and are nevertheless permitted for the Most High.

Rachi non traduit

רב שישא בריה דרב אידי אמר. להכי איצטריך קרא משום דאיכא למימר ניהדר דינא ונייתי במה הצד דטריפה מותרת לגבוה:

מָה לְחֵלֶב וָדָם שֶׁכֵּן בָּאִים מִכְּלַל הֶיתֵּר מְלִיקָה תּוֹכִיחַ

Traduction

Similarly, with regard to the question: What is notable about fat and blood? They are notable in that they come from an item that is generally permitted, i.e., the animal from which they come is itself permitted for consumption, one can reply: Pinching proves that this consideration is insufficient for a rejection of the a fortiori inference, as a bird that was killed by pinching is entirely prohibited for eating, and yet a pinched bird is permitted to the altar.

וְחָזַר הַדִּין לֹא רְאִי זֶה כִרְאִי זֶה וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁאֲסוּרִין לַהֶדְיוֹט וּמוּתָּרִין לַגָּבוֹהַּ אַף אֲנִי אָבִיא טְרֵפָה אַף עַל פִּי שֶׁאֲסוּרָה לַהֶדְיוֹט תְּהֵא מוּתֶּרֶת לַגָּבוֹהַּ מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁכֵּן מִצְוָתָהּ בְּכָךְ

Traduction

Rav Sheisha concludes: And accordingly, the inference has reverted to its starting point. The aspect of this case is not like the aspect of that case and the aspect of that case is not like the aspect of this case; their common element is that they are prohibited for consumption to an ordinary person and are nevertheless permitted for the Most High. Therefore, I will also bring the case of a tereifa and say: Even though is it prohibited for consumption to an ordinary person, it should be permitted for the Most High. It is therefore necessary to derive from a verse that a tereifa is unfit for sacrifice. The Gemara rejects this: What is notable about their common element? It is notable in that with regard to fat and blood, and pinching, in both cases its mitzva is performed in this manner.

אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר מֵעִיקָּרָא דְּדִינָא פִּרְכָא מֵהֵיכָא קָא מַיְיתֵית לַהּ מִבַּעַל מוּם

Traduction

Rather, Rav Ashi said: It is necessary to derive the halakha of a tereifa from a verse because one can say that the refutation of the a fortiori inference is present from the outset. Rav Ashi elaborates: From where do you wish to derive the halakha that a tereifa is unfit for sacrifice? You wish to derive it from an a fortiori inference from the case of a blemished animal, as a blemished animal is permitted for consumption and prohibited for sacrifice. This is problematic.

מָה לְבַעַל מוּם שֶׁכֵּן עָשָׂה בּוֹ מַקְרִיבִין כִּקְרֵיבִין

Traduction

Rav Ashi explains: What is notable about a blemished animal? It is notable in that with regard to blemishes the Torah rendered those who sacrifice like that which is sacrificed, i.e., a blemished priest may not sacrifice an offering just as a blemished animal is unfit for sacrifice (see Leviticus, chapter 22). This cannot be said with regard to a tereifa, as a priest with a wound that will cause him to die within twelve months may perform the Temple service. It is therefore necessary to derive from the verse the fact that a tereifa is unfit for sacrifice.

Rachi non traduit

מקריבין כקריבין. דמום פסול בכהן כמו בזבח אבל טריפות לא פסיל בכהנים דתנן בבכורות בפרק מומין אלו (בכורות דף מה:) ואלו כשרין באדם ופסולין בבהמה אותו ואת בנו וטריפה ויוצא דופן להכי איצטריך קרא:

אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא סָבָא לְרַב אָשֵׁי יוֹצֵא דּוֹפֶן יוֹכִיחַ שֶׁלֹּא עָשָׂה בּוֹ מַקְרִיבִין כִּקְרֵיבִין וּמוּתָּר לַהֶדְיוֹט וְאָסוּר לַגָּבוֹהַּ

Traduction

Rav Aḥa Sava said to Rav Ashi: But an animal born by caesarean section proves that this a fortiori inference cannot be rejected based on that consideration, as with regard to it the Torah did not render those who sacrifice like that which is sacrificed, since an animal born by caesarean section is unfit for sacrifice whereas a priest born in such a manner may perform the Temple service. And yet an animal born by caesarean section is permitted for consumption to an ordinary person and prohibited for the Most High. If so, one cannot reject the a fortiori inference because with regard to blemishes the Torah rendered those who sacrifice like that which is sacrificed. Why then is a verse necessary in order to derive that a tereifa is unfit?

Rachi non traduit

אמר ליה רב אחא [סבא] לרב אשי. ואכתי ל''ל קרא הא איכא למימר:

יוצא דופן יוכיח. שכהן יוצא דופן כשר לעבודה וקרבן יוצא דופן פסול דאמרינן בת''כ כי יולד פרט ליוצא דופן:

מָה לְיוֹצֵא דּוֹפֶן שֶׁכֵּן אֵינוֹ קָדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה

Traduction

Rav Ashi responds: What is notable about an animal born by caesarean section? It is notable in that such an animal is not sanctified with firstborn status, whereas a firstborn animal that was born as a tereifa is sanctified. Accordingly, without the verse one might have concluded that a tereifa may be sacrificed.

Rachi non traduit

מה ליוצא דופן שאינו קדוש בבכורה. דפטר רחם כתיב (שמות יג) תאמר בטריפה שקדושה בבכורה אם נולד עם טריפתו הלכך איצטריך קרא:

בַּעַל מוּם יוֹכִיחַ מָה לְבַעַל מוּם שֶׁכֵּן עָשָׂה בּוֹ מַקְרִיבִין כִּקְרֵיבִין יוֹצֵא דּוֹפֶן יוֹכִיחַ

Traduction

Rav Aḥa Sava answers: A blemished animal proves that this is not the decisive consideration, as it does become sanctified with the sanctity of a firstborn, and it too is permitted for consumption and prohibited for the Most High. And if you say: What is notable about a blemished animal? It is notable in that with regard to it the Torah rendered those who sacrifice like that which is sacrificed, one can respond: An animal born by caesarean section proves that this consideration is not decisive, as a priest born by caesarean section may perform the Temple service.

Rachi non traduit

בעל מום יוכיח. שקדש בבכורה ואסור לגבוה אף אני אביא טריפה ולמה לי קרא:

וְחָזַר הַדִּין לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁמּוּתָּרִין לַהֶדְיוֹט וַאֲסוּרִים לַגָּבוֹהַּ וְכָל שֶׁכֵּן טְרֵפָה שֶׁאֲסוּרָה לַהֶדְיוֹט תְּהֵא אֲסוּרָה לַגָּבוֹהַּ

Traduction

Rav Aḥa Sava concludes: And therefore, the inference has reverted to its starting point. The aspect of this case is not like the aspect of that case and the aspect of that case is not like the aspect of this case; their common element is that they are permitted for consumption to an ordinary person and prohibited for the Most High. And all the more so a tereifa, which is prohibited to an ordinary person, should be prohibited for the Most High. If so, the derivation from a verse is unnecessary.

Rachi non traduit

הצד השוה כו'. ולמה לי קרא:

מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁכֵּן לֹא הוּתְּרוּ מִכְּלָלָן תֹּאמַר בִּטְרֵיפָה שֶׁהוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ

Traduction

Rav Ashi refutes the proof of Rav Aḥa Sava: What is notable about their common element? It is notable in that their general prohibition was not permitted, since blemished animals and those born by caesarean section are never permitted for sacrifice. Will you say that the same applies to a tereifa, whose general prohibition was permitted, as will be explained? Accordingly, it is necessary to derive from the verse that a tereifa is unfit for sacrifice.

אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי טְרֵפָה שֶׁהוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ מַאי הִיא אִילֵימָא מְלִיקָה דְּעוֹלַת הָעוֹף לַגָּבוֹהַּ בַּעַל מוּם נָמֵי בְּעוֹפוֹת אִשְׁתְּרוֹיֵי אִשְׁתְּרִי תַּמּוּת וְזַכְרוּת בַּבְּהֵמָה וְאֵין תַּמּוּת וְזַכְרוּת בָּעוֹפוֹת

Traduction

Rav Aḥa, son of Rava, said to Rav Ashi: This tereifa whose general prohibition was permitted, what is it, i.e., to what case is this referring? If we say that it is referring to the pinching of a bird burnt offering for the Most High, whereby the bird is initially rendered a tereifa at the start of the pinching process, and nevertheless it is sacrificed upon the altar, then the same may be said of a blemished animal as well. As with regard to birds it is permitted to sacrifice a blemished bird. This is in accordance with the halakha that the requirement that an offering must be unblemished and male applies to animal offerings, but there is no requirement that an offering must be unblemished and male in the case of bird offerings.

Rachi non traduit

מליקה. טריפה היא לכתחילה דחותך שדרה ומפרקת כדאמרי' בפ''ק דשחיטת חולין (דף כ:) והותרה לגבוה מכלל איסורה להדיוט אישתרי אף אני אביא טריפה (ולמה לי קרא):

Tossefoth non traduit

בעל מום נמי הותר בעופות. ונ''ל דהשתא מצי למילף ממחוסר אבר ויוצא דופן ולבסוף כשאמר שכן מומן ניכר אתי הכל שפיר:

אֶלָּא מְלִיקָה דְּחַטַּאת הָעוֹף לַכֹּהֲנִים כֹּהֲנִים מִשּׁוּלְחַן גָּבוֹהַּ קָא זָכוּ

Traduction

Rather, this permitting the general prohibition found in the context of a tereifa is referring to the halakha that the pinching of a bird sin offering renders it permitted to the priests for consumption despite the fact that it was not slaughtered by cutting its neck with a knife. This claim can be refuted as well, as the priests receive their portion from the table of the Most High, i.e., they may partake of the sin offering only because it was permitted for sacrifice upon the altar. Accordingly, there is no difference between a tereifa due to pinching and a blemished bird, as both were released from their general prohibition in this regard, since both are permitted for sacrifice upon the altar and both are therefore permitted for consumption by the priests. Consequently, the a fortiori inference remains valid, and the verse is unnecessary.

Rachi non traduit

מליקה דחטאת העוף לכהנים. ובבעל מום ויוצא דופן לא אשכחן היתר לכהנים מכלל איסור דאין בהן שום איסור לגבי כהנים:

משולחן גבוה הוא דזכו. וגבי גבוה אשכחן בבעל מום בעופות היתר מכלל איסור וליכא מה להצד כו' ול''ל קרא:

וְאֶלָּא פָּרֵיךְ הָכִי מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁכֵּן מוּמָן נִיכָּר תֹּאמַר בִּטְרֵיפָה שֶׁכֵּן אֵין מוּמָהּ נִיכָּר מִשּׁוּם הָכִי אִיצְטְרִיךְ קְרָא

Traduction

Rather, refute the a fortiori inference like this: What is notable about their common element? It is notable in that with regard to both a blemished animal and one born by caesarean section their blemish is noticeable, as a blemished animal is visibly blemished and it is well known when an animal is born by caesarean section. Will you say that they can serve as the source of the halakha of a tereifa, whose blemish is not necessarily noticeable? Due to that reason, the verse: ''Of the herd'' (Leviticus 1:3), was necessary, to teach that a tereifa is unfit for sacrifice.

Rachi non traduit

בעל מום מומן ניכר. שאין מומן פסול אלא בגלוי כדאמרינן בבכורות בפ' על אלו מומין (בכורות דף לז.) ויוצא דופן מומו ניכר דאית ליה קלא והכל יודעים:

טריפה יש שאין מומם ניכר. כגון בבני מעיים:

Tossefoth non traduit

שכן מומן ניכר. ואין לומר דמחוסר זמן ואותו ואת בנו ומוקצה ונעבד ורובע ואתנן ומחיר יוכיחו דכל הני יש להם קול יותר מטריפה בבני מעיים שאין יודע כלל כי היכי דחשיב יוצא דופן מומו ניכר משום דיש לו קול ומחיה דשריא להדיוט ואסורה לגבוה אין ללמוד טריפה דמה לחיה שכן אין במינה לגבוה ושכן מומה ניכר:

וּטְרֵיפָה מֵהָכָא נָפְקָא מֵהָתָם נָפְקָא מִמַּשְׁקֵה יִשְׂרָאֵל מִן הַמּוּתָּר לְיִשְׂרָאֵל

Traduction

§ After trying to prove why a derivation from a verse is necessary, the Gemara questions the very source provided by the baraita on 5b for the disqualification of a tereifa, i.e., the verse: ''Of the herd'' (Leviticus 1:3). But is the halakha that a tereifa is unfit for sacrifice derived from here? It is derived from there, i.e., from the verse: ''From the well-watered pastures of Israel'' (Ezekiel 45:15), from which it is derived that an offering may be brought only from that which is permitted to the Jewish people.

מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲבוֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט נָפְקָא פְּרָט לַטְּרֵיפָה שֶׁאֵינָהּ עוֹבֶרֶת

Traduction

Alternatively, this halakha can be derived from a verse discussing animal tithe offerings: ''Whatever passes under the rod, the tenth shall be holy for the Lord'' (Leviticus 27:32). This teaches that all animals may be sacrificed as the animal tithe, excluding a tereifa, as it does not pass under the rod on account of its weakness, and the Sages derived from this the halakha that a tereifa is unfit for any type of offering.

צְרִיכִי דְּאִי מִמַּשְׁקֵה יִשְׂרָאֵל הֲוָה אָמֵינָא לְמַעוֹטֵי הֵיכָא דְּלֹא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר דֻּומְיָא דְּעָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם אֲבָל הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר אֵימָא תִּתַּכְשַׁר כְּתַב רַחֲמָנָא כָּל אֲשֶׁר יַעֲבוֹר

Traduction

The Gemara responds: All of these verses are necessary, because if the disqualification of a tereifa was derived from the verse ''the well-watered pastures of Israel,'' I would say that this verse serves to exclude a tereifa only in a case where it did not have a period of fitness, e.g., if it was born a tereifa and was therefore never fit for sacrifice. This is similar to the case of the fruit of a tree during the first three years after its planting [orla] and diverse kinds planted in a vineyard, whose disqualification is derived from this verse. But with regard to a tereifa that had a period of fitness, one might say that it should be fit. Therefore, the Merciful One writes: ''Whatever passes under the rod,'' to teach that all animals that do not pass under the rod are unfit for sacrifice, even if they were once fit.

Rachi non traduit

שלא היתה לה שעת הכושר. דנטרפה ממעי אמה דומיא דערלה וכלאי הכרם דכתיב בההוא קרא דכתיב ביה מן הצאן מן המאתים ממשקה ישראל ואמרינן בפרק אלו עוברין במסכת פסחים (דף מח.) מן המאתים מן המותר ב' מאות שנשתיירו בבור מכאן לערלה שבטלה במאתים:

כל אשר יעבור תחת השבט. פרט לטריפה שאינה עוברת משום דאין לה חיות לא חשיב לה עוברת והאי קרא כתיב במעשר וגמרינן שאר קרבנות מיניה בג''ש נאמר כאן תחת אמו ונאמר להלן תחת השבט כו' בפ''ט דבכורות (ד' נז):

Tossefoth non traduit

דומיא דערלה וכלאי הכרם. וא''ת והא אמרינן פ' כל שעה (פסחים דף כה.) ובכל הבשר (חולין דף קטז.) זאת אומרת כלאי הכרם עיקרן נאסר הואיל והיתה להם שעת הכושר קודם השרשה ויש לומר דכלאים דכתיבי בהאי קרא איירי בענבים שעושין מהם יין לנסכים כדדרשינן (פסחים דף מח.) מן המאתים ממותר ב' מאות שנשתיירו בבור הנהו לא היתה להם שעת הכושר דדוקא דחרצן שנזרע הוא שהיתה לו שעת הכושר קודם השרשה ומן החרצן אין עושין נסכים וא''ת אותם ענבים עצמן היתה להם שעת הכושר קודם שהוסיפו מאתים וי''ל דמה שנתוסף באיסור אחר שנעשה כלאים שגדל אחרי כן לא היה לו מעולם (אחרי כן) שעת הכושר והאי דמיתסר אף מה שגדל קודם לכן לפי שא''א להבדיל זה מזה להפריש תערובתם:

כתב רחמנא כל אשר יעבור. אע''ג דמוכח דהיכא שהיתה לו שעת הכושר לא ילפינן ממשקה ישראל אפ''ה מייתי ליה בכל דוכתא בפ' כל האסורין (תמורה דף כט.) גבי נעבד משום דע''י תלתא קראי מסקינן דאין לחלק:

וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא כָּל אֲשֶׁר יַעֲבוֹר הֲוָה אָמֵינָא לְמַעוֹטֵי הֵיכָא דְּנִטְרְפָה וּלְבַסּוֹף הִקְדִּישָׁהּ דֻּומְיָא דְּמַעֲשֵׂר אֲבָל הִקְדִּישָׁהּ וּלְבַסּוֹף נִטְרְפָה דִּבְעִידָּנָא דְּאַקְדְּשַׁהּ הֲוָה חַזְיָא אֵימָא תִּתַּכְשַׁר כְּתַב רַחֲמָנָא מִן הַבָּקָר צְרִיכִי

Traduction

The Gemara continues: And if the Merciful One had written only: ''Whatever passes under the rod,'' I would say that this verse serves to exclude a tereifa only where it was rendered a tereifa and its owner subsequently sanctified it. This is similar to the case of animal tithes, as this verse is teaching that a tereifa cannot be subsequently sanctified as a tithe. But if the owner sanctified it and it was subsequently rendered a tereifa, which means that at the time when it was sanctified it was fit, one might say that it should be fit. Therefore, the Merciful One wrote: ''Of the herd,'' to teach that even an animal that became a tereifa after it was already sanctified is unfit for sacrifice. Accordingly, all three verses are necessary.

מַתְנִי' אֶחָד מִנְחַת חוֹטֵא וְאֶחָד כָּל הַמְּנָחוֹת שֶׁקְּמָצָן זָר אוֹנֵן טְבוּל יוֹם מְחוּסַּר בְּגָדִים מְחוּסַּר כִּיפּוּרִים שֶׁלֹּא רָחַץ יָדָיו וְרַגְלָיו עָרֵל טָמֵא יוֹשֵׁב עוֹמֵד עַל גַּבֵּי כֵלִים עַל גַּבֵּי בְהֵמָה עַל גַּבֵּי רַגְלֵי חֲבֵירוֹ פָּסוּל

Traduction

MISHNA: Both the meal offering of a sinner and all other meal offerings with regard to which the one who removed their handful was a non-priest, or a priest who was an acute mourner, i.e., whose relative died and was not yet buried, or a priest who was ritually impure who immersed that day and was waiting for nightfall for the purification process to be completed, or a priest lacking the requisite priestly vestments, or a priest who had not yet brought an atonement offering to complete the purification process, or a priest who did not wash his hands and feet from the water in the Basin prior to performing the Temple service, or an uncircumcised priest, or a ritually impure priest, or a priest who removed the handful while sitting, or while standing not on the floor of the Temple but upon vessels, or upon an animal, or upon the feet of another person; in all these cases the meal offerings are unfit for sacrifice.

Rachi non traduit

מתני' זר ואונן. וכל הני מפרש בזבחים (דף טו:) מקראי דעבודתן פסולה ואזהרתן בסנהדרין בסוף אלו הן הנשרפין (דף פג.):

ערל. כהן ערל שמתו אחיו מחמת מילה:

יושב. לעמוד לשרת כתיב:

ע''ג כלים או ע''ג בהמה או רגל חבירו. בזבחים (דף כד.) מפרש דבעינן שלא יהא דבר חוצץ בין רגליו לבין הרצפה:

Tossefoth non traduit

שקמצן זר אונן כו'. והוא הדין שתויי יין ופרועי ראש במיתה ומחלי עבודה כדאמרינן בפרק אלו הן הנשרפין (סנהדרין דף פג:) ותנא ושייר:

קָמַץ בִּשְׂמֹאל פָּסוּל בֶּן בְּתִירָא אוֹמֵר יַחְזִיר וְיַחֲזוֹר וְיִקְמוֹץ בְּיָמִין

Traduction

If the priest removed the handful with his left hand the meal offering is unfit. Ben Beteira says: He must return the handful to the vessel that contains the meal offering and again remove the handful, this time with his right hand.

Rachi non traduit

שמאל. מפרש בגמרא מנלן דפסול:

בן בתירה. אכולהו פליג אזר ואונן וכל הנך:

Tossefoth non traduit

בן בתירא אומר יחזור ויקמוץ בימין. למאי דמוכח בגמרא דהוא הדין אכולהו פסולי דלעיל יש לתמוה דלא עריב פסול שמאל בהדי פסולי דלעיל וי''ל משום דס''ד דשמאל כיון דאית ליה הכשירא ביום הכיפורים קבוע עבודה ולא תועיל בה חזרה:

קָמַץ וְעָלָה בְּיָדוֹ צְרוֹר אוֹ גַרְגֵּר מֶלַח אוֹ קוֹרֶט שֶׁל לְבוֹנָה פָּסוּל מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ הַקּוֹמֶץ הַיָּתֵר וְהֶחָסֵר פָּסוּל וְאֵיזֶהוּ הַיָּתֵר שֶׁקְּמָצוֹ מְבוֹרָץ וְחָסֵר שֶׁקְּמָצוֹ בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו

Traduction

If a priest removed the handful of flour, and a stone, a grain of salt, or a pinch [koret] of frankincense emerged in his hand, the meal offering is unfit due to the fact that the Sages said: The handful that is outsized or that is lacking is unfit. The existence of one of these foreign items in the handful means that the requisite measure of flour is lacking. And which is the outsized handful? It is one where he removed the handful overflowing [mevoratz] in a manner in which his fingers do not hold the flour. And which is the lacking handful? It is one where he removed the handful with the tips of his fingers.

Rachi non traduit

עלה בידו צרור. נמצא קומץ חסר מקום הצרור וכן מלח או לבונה:

מבורץ. גדוש ל''א שנראה קמח חוצץ בין ראשי אצבעותיו לפס ידו:

בראשי אצבעותיו. מעט שלא פשטו על פס כל היד:

Tossefoth non traduit

חסר שקמצו בראשי אצבעותיו. אגב דמפרש יתר חוזר ומפרש חסר כיוצא בו אף על גב דצרור וגרגיר וקורט משום חסר הוא:

גְּמָ' לְמָה לִי לְמִתְנָא אֶחָד מִנְחַת חוֹטֵא וְאֶחָד כָּל הַמְּנָחוֹת לִיתְנֵי כָּל הַמְּנָחוֹת שֶׁקְּמָצָן זָר וְאוֹנֵן

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: Why do I need the mishna to teach: Both the meal offering of a sinner and all other meal offerings? Let it teach: All the meal offerings with regard to which the one who removed their handful was a non-priest or an acute mourner. Why does the mishna single out the case of the meal offering of a sinner?

לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אִיצְטְרִיךְ דְּתַנְיָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּדִין הוּא שֶׁתְּהֵא מִנְחַת חוֹטֵא טְעוּנָה שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר וּמִפְּנֵי מָה אֵינָהּ טְעוּנָה שֶׁלֹּא יְהֵא קָרְבָּנוֹ מְהוּדָּר וּבַדִּין הוּא שֶׁתְּהֵא חַטַּאת חֵלֶב טְעוּנָה נְסָכִים

Traduction

The Gemara responds: It was necessary for the mishna to teach this halakha in this manner in accordance with the opinion of Rabbi Shimon. As it is taught in a baraita that Rabbi Shimon says: By right the meal offering of a sinner should require oil and frankincense like other meal offerings, so that the sinner will not profit. And for what reason does it not require oil and frankincense? So that his offering will not be of superior quality. And likewise, by right the sin offering of forbidden fat, i.e., the offering brought by one who unwittingly ate the forbidden fat of a domesticated animal, should require libations

Rachi non traduit

גמ' שלא יהא קרבנו מהודר. שלא תהא המנחה נאה:

חטאת חלב. (היינו חלב) היינו סתם חטאת. חטאת אינה טעונה נסכים בפרק שתי מדות (לקמן מנחות דף צ:):

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source